קאפקייקס מעשה ידי

הפעם אין הסברים, סתם רציתי לחלוק ולהשוויץ, מתחת לציפוי מסתתרות להן עוגות פאדג' קטנות ונימוחות וכן עוגות פטל ושוקולד לבן, בקרוב יבואו הסברים מצולמים, עכשיו לא

זוהי רק ההתחלה, בהמשך תוכלו לקרוא כיצד ייצא רן מהבית, ויחד  נבקר בחומוסיות וסביחיות שונות 

לא מספיק אני משלמת מיסים?

אמנם כבר כתבתי על תכניות טלוויזיה שרק אני אוהבת ושכל מני אנשים מתפדחים להודות שהם רואים, אך חוץ מתכניות טלוויזיה, ישנם עוד דברים שמשום מה רק אני מודה בפרהסיה שאני אוהבת וחבל. אני עובדת קשה למחייתי, משלמת מיסים ושומרת על החוק, אין שום סיבה לסבול, לכן בשנים האחרונות אני מקפידה לצרוך רק תרבות שמועילה לי ומשמחת אותי ולהתעלם כליל ממה שגורם לי סבל, נסו גם אתם, זה מאוד משחרר. כמו כן, אני אוכלת רק מה שממש טעים לי, בכל זאת, אוכל הוא התחביב האהוב עלי ועל אהבת לא מתפשרים.

1. סרטי בנות: זה כיף, יש בגדים יפים ןבחורים חתיכים, לסיפורים יש מוסר השכל חינוכי סטייל, תהיי את עצמך, או משהו (לא שזה קשה כשאת ריס וויטרספון, אבל בכל זאת...) והמוזיקה משובחת.
2. מוזיקת פופ- לא בריט פופ, לא מוזיקת פופ איכותית ואדג'ית שכל מני מבקרים כחושים עם תספורות גרועות אוהבים, פופ ממש
3. מגזיני נשים- כן, כולכם קוראים אותם בתור לרופאת שיניים, זה מעניין וחינוכי, אם לא הייתי קוראת את מגזין הרכילות OK כשהתגוררתי בלונדון, בחיים לא הייתי יודעת שכדאי לקנות איפור במאק, וזוהי רק דוגמה קטנה.
4. עמבה- זה טעים, זה צהוב זוהר וזה עשוי ממנגו, מה יש לא לאהוב, אני לא מבינה את מי שאוכל את הסביח בלי העמבה, זה מעליב את הסביח ופוגם במרקם הטעמים העדין של המנה, ולעניין הריח, אף פעם לא הבנתי מה הבעיה, זה כמו בושם, אם יש בושם בניחוח וניל, אני לא רואה שום בעיה בריח גוף בניחוח עמבה
5. לא להורד שערות ברגליים ובמקומות נוספים בחורף- "זה נורא מגעיל, אני מורידה בשביל עצמי" יאללה יאללה ....

ועכשיו לשני דברים שאני מודה שאני לא אוהבת בפרהסיה, בניגוד לנורמה המקובלת: אני לא אוהבת את שני יוצרי הקולנוע אלמודובר ופון טרייר. את הסרטים של אלמודובר אני לא אוהבת בגלל הצבעים, המוזיקה, העריכה, הסאונד, הבימוי, התסריט, הקאסט והשפה הספרדית, כנ"ל גם אצל פונטרייר (חוץ מזה שאין ספרדית) לא אוהבת, מה תעשו לי?  ועכשין חישבו מה אתם אוהבים באמת, תראו שתודו לי בסוף

עוגיות גרנולה , זה רק נראה בריא

החופש הגדול הגיע ועכשיו יש לי זמן לעסוק בשני התחביבים האהובים עלי: אכילה וצפייה בטלוויזיה . גיליתי שיש לאורך כל סוף השבוע מרתון גוסיפ גירל...הידד , ולכן נחה עלי רוח האפייה, על מנת שיהיה לי חטיף מזין שילווה את הצפייה בתכנית המופלאה . להלן מתכון לעוגיות גרנולה, שנראות בריאות וחינוכיות ממבט ראשון, אך מחביאות בתוכן המון דברים טעימים באמת: שוקולד לבן, מריר וחלב, אגוזי פקאן ישראלים וסינים, פיסטוקים, מנגו מיובש, וכל מה שמשדרג גרנולה אפרורית בימים כתיקונם.

אם אין לכם משקל, קנו אחד, זה בדיוק מתאים לחופש הגדול.

250 גרם חמאה רכה

250 גרם סוכר לבן

250 גרם סוכר חום כהה, כלומר מוסקבדו- חשוב מאוד, הוא נותן את המרקם הנימוח

קמצוץ מלח (כמו שגרגמל נהג לומר)

2 ביצים

30 גרם חלב

375 גרם קמח לבן

15 גרם אבקת אפייה

8 גרם אבקת סודה לשתייה

300 גרם גרנולה של חברת קוואקר, כלומר, הפחית עם הציור של האיש עם הכובע. זוהי גרנולה מהירת הכנה

המון שוקולד קצוץ, אגוזים ופירות יבשים, ככל המרבה , הרי זה משובח

1. מקרימים במיקסר את החמאה, הסוכרים והמלח לתערובת רכה ואחידה.

2. טורפים בנפרד את הביצים והחלב ומוסיפים בכל פעם מעט מהתערובת הנוזלית לתערובת החמאה והסוכרים. טורפים ורק לאחר שהביצה והחלב נטמעו, מוסיפים עוד ביצה וחלב. אסור לערבב בבת אחת את כל הנוזלים עם כל התערובת השומנית, זה לא יסתדר.

3. מנפים את הקמח, אבקת האפייה והסודה ומוסיפים לתערובת, מערבבים בעדינות רק עד שהקמח נטמע, מוסיפים את הגרנולה ומערבבים רק עד שהגרנולה נטמעת. העוגיות לא אוהבות ערבוב יתר.

4. מוסיפים את כל ההפתעות, אני מוסיפה לפי העין, השאיפה היא הרבה הפתעות עם קצת עוגיה מסביב.

5. יוצרים כדורים ומניחים במגש עם נייר אפייה במרווחים. אופים בחום 180 מעלות כמספר דקות, עד שהעוגיות זהובות בקצוות ורכות במרכז, אני אוהבת אותן צ'ואיות.

6. אוכלים מול גוסיפ גירל או שנותנים לאנשים שמנסים לעשות דיאטה