מה יש כאן?

כאן תוכלו לקרוא על תכניות טלוויזיה, חומוס, סביח, גלידה, שוקולד, עיצוב קאפקייקס, חברים דמיוניים ונאים ועוד.
כמו כן, תמצאו המלצות על אירועי תרבות וראיונות עם אנשים שמעניינים אותי, והכל מנקודת מבט רדודה כמובן







יום שבת, 7 ביולי 2012

שירים כפי שהם צריכים להיכתב באמת

אני אוהבת פופ, רדוד, צבעוני וכמה שיותר כייפי. חלק מהיתרונות של רדידותי הם, שמותר לי לאהוב את מה שאני אוהבת באמת מבלי להצטדק, או יותר גרוע, להתחבא בארון תרבותי ולהיאלץ האזין לג'אז מתקדם

ועדיין, ישנם כמה באגים בפופ, אך לא רק, ברוב השירים המושמעים , מיין או לא מיין סטרים, רוב המילים מעצבנות אותי ולא משקפות את המציאות שלי. להלן רשימת נושאים וביטויים חלופית, שאני מציעה לכל זמרת רגישה, סינגר סונג רייטר מהורהר, מאסטר מיינד של להקת רוק כבד, יוסי גיספן וכל מי שירצה להתחיל לכתוב את האמת ולשדרג את פזמוניו. את ליידי גאגא ואת רובי וויליאמס אני משחררת כי הם באמת כותבים את מה שאני מרגישה מבלי להתייפייף , אוהבת אתכם, כל הכבוד. להלן הרשימה:

1. שירי פרידה-  אם מישהו זרק אותך , עכשיו זה לא הזמן להתעלות ולאחל לו דברים טובים. אמנם רצוי להוריד במשקל ולהעלות המון תמונות שלך כשאת כוסית ושמחה לפייסבוק , אבל אם את כותבת שירים שיושמעו ברדיו ובטלוויזיה ויש לך כוח, אנא ממך, כנסי בבקשה באימאימא של החרייט הקטן, כדי שכולנו נהנה. אני פונה כרגע אישית לאדל, שלמרות שהסגנון שלה הוא לא מהאהובים עלי, אני מעריכה ומכבדת אותה כי היא באמת מוכשרת מאוד, אבל בחיאת:
 "....never mind, i'll find someone like you, i wish nothing but the best for you..." נו באמת, להלן הצעה חלופית, כמובן שאין כאן חרוזים כי אני לא פזמונאית, אבל מי שעוסקת בתחום, כבר תדע כיצד לסגנן את זה:
הלוואי שתחטוף מחלת מין
תחזור הביתה לאימא שלך
בפעם הבאה שתרצה פיצה, אתה יכול לשכוח מהפיצה הביתית שלי עם ממרח הכמהין, כי תצטרך להזמין פיצה מעפנה מאיזו רשת קיקיונית שאת שמה לא ארשום מחשש לתביעה (שמה מתחרז עם סופגנייה)
כשהחברה הבאה שלך תתנהג כמו ביץ' וקלפתא ולא תרשה לך לצאת עם חברים ולראות כדורגל, .אתה תצטער על הרגע שבו זרקת אותי

2. שירים על החיים- משום מה, כל הזמן כותבים על אהבה, זה לא נשמע אמין בכלל, אם יש לי אהבה, אני מדברת עליה בלי התפייטות, אלא משתפת את חברותיי בפרטים עסיסיים וטכניים למכביר, ואם אין לי, אני מתעסקת בדברים אחרים. וזו פנייה לזמרים וכותבים מז'אנר הרוק. אתם אוכלים חומוס ונוסעים באוטובוסים, באופן עקרוני אתם חיים בסגנון די דומה לשלי. אני יודעת כי אני רואה אתכם באוטובוס, סובלים ומחמיצים פרצוף ביינות לטיינאייג'רים רעשנים ומעצבנים. אז אנא מכם, כתבו שירי רוק בועטים על האוטובוס : על צפיפותו וריחנותו, על הסבל שבהמתנה בתור של אבו חסן כשרעבים מאוד, על כך שברמת גן אין פיצוציות שפתוחות בלילה אפילו ברחוב הרצל , על כך שהאידיוט מהתיכון שהיה גולש, עושה היום המון כסף ועל עוד נושאים בוערים ומעצבנים באמת. לבנות מהז'אנר הזה: כתבו על כך על כך שכדי לקנות חזייה במידה 75FF צריך לשבור משכנתה , שאפילו באלנבי אין העונה שמלות ורודות, שלמרות שלנו יש ציצים גדולים באופן טבעי, שטוחות נהנות יותר, שבחורים חושבים שהם יכולים להזניח את עצמם כי זה לא משנה לבחורות איך הם נראים, אבל הם מצפים וחושבים שמגיע להן רק כוסיות על, בנות שלא מבינות מה זה פמיניזם ואומרות שהן לא פמיניסטיות, שאומרים לנו דברים אידיוטים כמו "בקרוב אצלך" או "מה עם ילדים" וכו' וכו', בטוח יש עוד המון דברים מעצבנים וראויים לכתוב עליהם שיר רוק בועט.

3. שירי אהבה שבנות שרות - נתחיל בכך שלא נראה לי שאף אחד בארצות דוברות אנגלית באמת קורא למושא אהבתו baby, באנגליה לא עושים את זה ובצדק.. חוץ מזה, בואו נודה בעובדה שברוב מערכות היחסים בהן מעורבים אנשים נורמליים אין fire ו-desire, בין אם את יוצאת עם יותם שלומד כלכלה, רותם שעובד כסאונדמן  או לחלופין עם מאור (במלעיל) שעובד בשירות הלקוחות של סלקום, תשכחי מ- fire או desire, את זה הם שומרים לכדורגל ולרכישה של צעצועים טכנולוגיים .את תהיי ברת מזל בטירוף אם הם יסכימו לעשות לך נעים בגב אחרי הסקס וילמדו שצריך להוציא את הבגדים הרטובים ממכונת הכביסה ,לכן, בשירי אהבה שזמרות שרות, ניתן לשלב משפטים כגון: תודה שאתה תמיד אומר שאני רזה, או - אני אוהבת את זה שאתה לא מכריח אותי לבוא לארוחות המשפחתיות שלך עם האוכל האשכנזי והאווירה המבאסת, עזבו משפטים רגישים כמו: אתה משלים אותי, זה לא רלוונטי לחיים האמתיים, אהבת אמת פירושה לזרוק את הזבל, להביא פרחים למרות שאתה לא מבין בשביל מה צריך את זה, ובעת צפייה בסרט עם השחקנית האהובה עליך, לומר שהיא יפה אבל אני יותר, למרות ששנינו יודעים שאתה משקר.


4. שירי אהבה שבנים שרים, במיוחד בז'אנר המזרחי אבל לא רק-
בחיאת אמכם, אל תביאו לנו לא כוכבים ,לא אבנים מהירח ולא שום דבר שהגיע מהים. מה נעשה עם זה? אי אפשר ללבוש את זה או לאכול את זה. ומה אני צריכה כוכב, אם לא עושים לי נעים בגב? מה עם פיוטים רומנטיים סטייל: תמיד אקנה לך לאפה עם שווארמה והמון עמבה, כי את הנסיכה שלי, או למשל: גם אם תעלי 20 קילו, אחשוב שאת מהממת, או שמא: הדג החריף שאת מכינה יותר טוב מזה של דודה שלי?
אנא מכם, אנחנו לא רוצות שתאמרו שנולדתם בשבילנו , זה קצת מלחיץ, שאימא שלכם תמשיך לדאוג לכם כמו תמיד, אנחנו כאן בשביל הכיף והאקסטרות.


לסיום אביא דוגמה מוצלחת לשיר מזרחי שדווקא שובר את חוקי הז'אנר ומילותיו משעשעות ומרעננות. ואני מקווה שבעתיד הקרוב, נזכה לשמוע שירים עם מילים שבאמת מבטאות את רגשותיי

http://www.youtube.com/watch?v=ez1FyVaQvrk









אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה