ובכן, שוב אני עסוקה בסדנאות קאפקייקס , הדרכת ריקוד ואמנות והופעות , ולכן לא מקפידה לעדכן בתוצאות אקספרמנט האיפור שערכתי.
אני גאה לומר שאכן הצלחתי לצאת מאופרת ולבושה יפה לאורך כל השבוע, למעט מספר מקרים:
1. כשהייתי עם משקפיים לא שמתי דברים על העיניים כי זה מסובך, וגם ככה המשקפיים מגדילות את העיניים ומדגישות אותן.
2. כשביקרתי בסופר.זה כנראה חזק ממני, ואני פשוט לא מסוגלת להתלבש יפה ולהתאפר לכבוד הקניות, זה לא טבעי ולא אנושי. לסופר הולכים עם פיג'מה.
מלבד שני המקרים הללו, אכן הקפדתי והתאפרתי בכל יום כולל הדבר הזה שעושה ריסים עבים ואני תמיד שוכחת את שמו.
להלן מספר תגובות:
- ציטוט מפי י'- תלמיד שלי בחוג האמנות של ילדי כיתות ב' : " המורה גילי, לכבוד מי התאפרת?" . יש לציין כי י' הוא ילד בעל פאסון , ולכן הוא מודע לדברים כמו איפור וסטייל ממרום גילו הצעיר.
- בשיעור ההיפ הופ בו השתתפתי החמיאה לי אחת הבנות על האיפור המוקפד (הבנתי שהיא ספרית והוחמאתי מאוד, הידד).
- המחמאה הכי גדולה: בחור מאוד חמוד ומאוד גיי שאל אותי אם למדתי איפור מקצועי , מה שכמובן מילא אותי בגאווה ותחושת חשיבות עצמית, אחרי שסיפרתי לו שעד לפני שנה לא התאפרתי ממש, ושאני כבר זקנה, הוא הסביר לי שעדיף מאוחר מלעולם לא, ושהבנות פורחות בגילאי ה-30. מסקנתי היא שחבל שאני לא בחור גיי בעצמי, כי הייתי מתחתנת איתו.
הניסוי לימד אותי מספר דברים: ראשית , עלי להמשיך להתאפר, אם כי אני עדיין מאמינה שא צריך להגזים, ורצוי ללכת לסופר בפיג'מה מטעמי שפית ופרופורציה.
שנית, אם לומדים מה לקנות, אפשר אפילו ללכת עם איפור עיניים שווה ומעוצב לשיעור אירובי, והכל יישאר, אמנם המייק אפ יימס כי אני מזיעה כמו סוס, אך איפור העיניים לא יזוז במאום, ואראה כמו כל הבנות המשקיעניות שבאות למכון הכושר מאופרות.
שלישית, אם נכנסים עם מזוודה ענקית וללא איפור למרכז עזריאלי (כי גם ככה אתאפר בעוד מספר שעות לקראת מופע הבמה בו אופיע בתאטרון ענבל) השומרים לעולם לא יאמינו לי שאני רקדנית בטן וינסו לחקור מה יש במזוודה.
רביעית: אפשר ליצור מראה שלם ומוקפד שכולל רק בגדים מהתחנה המרכזית, עשיתי זאת ואף אחד לא עלה על זה, כל המראה, כולל נעליים מיפו ואקססוריז עם שיק פרחי בפחות מ-300 ש"ח
הוספתי תמונה של הערפד החמוד מיומני הערפד, זה לא קשור אבל אי אפשר פוסט בלי תמונה
