אמנם כבר כתבתי על תכניות טלוויזיה שרק אני אוהבת ושכל מני אנשים מתפדחים להודות שהם רואים, אך חוץ מתכניות טלוויזיה, ישנם עוד דברים שמשום מה רק אני מודה בפרהסיה שאני אוהבת וחבל. אני עובדת קשה למחייתי, משלמת מיסים ושומרת על החוק, אין שום סיבה לסבול, לכן בשנים האחרונות אני מקפידה לצרוך רק תרבות שמועילה לי ומשמחת אותי ולהתעלם כליל ממה שגורם לי סבל, נסו גם אתם, זה מאוד משחרר. כמו כן, אני אוכלת רק מה שממש טעים לי, בכל זאת, אוכל הוא התחביב האהוב עלי ועל אהבת לא מתפשרים.
1. סרטי בנות: זה כיף, יש בגדים יפים ןבחורים חתיכים, לסיפורים יש מוסר השכל חינוכי סטייל, תהיי את עצמך, או משהו (לא שזה קשה כשאת ריס וויטרספון, אבל בכל זאת...) והמוזיקה משובחת.
2. מוזיקת פופ- לא בריט פופ, לא מוזיקת פופ איכותית ואדג'ית שכל מני מבקרים כחושים עם תספורות גרועות אוהבים, פופ ממש
3. מגזיני נשים- כן, כולכם קוראים אותם בתור לרופאת שיניים, זה מעניין וחינוכי, אם לא הייתי קוראת את מגזין הרכילות OK כשהתגוררתי בלונדון, בחיים לא הייתי יודעת שכדאי לקנות איפור במאק, וזוהי רק דוגמה קטנה.
4. עמבה- זה טעים, זה צהוב זוהר וזה עשוי ממנגו, מה יש לא לאהוב, אני לא מבינה את מי שאוכל את הסביח בלי העמבה, זה מעליב את הסביח ופוגם במרקם הטעמים העדין של המנה, ולעניין הריח, אף פעם לא הבנתי מה הבעיה, זה כמו בושם, אם יש בושם בניחוח וניל, אני לא רואה שום בעיה בריח גוף בניחוח עמבה
5. לא להורד שערות ברגליים ובמקומות נוספים בחורף- "זה נורא מגעיל, אני מורידה בשביל עצמי" יאללה יאללה ....
ועכשיו לשני דברים שאני מודה שאני לא אוהבת בפרהסיה, בניגוד לנורמה המקובלת: אני לא אוהבת את שני יוצרי הקולנוע אלמודובר ופון טרייר. את הסרטים של אלמודובר אני לא אוהבת בגלל הצבעים, המוזיקה, העריכה, הסאונד, הבימוי, התסריט, הקאסט והשפה הספרדית, כנ"ל גם אצל פונטרייר (חוץ מזה שאין ספרדית) לא אוהבת, מה תעשו לי? ועכשין חישבו מה אתם אוהבים באמת, תראו שתודו לי בסוף
1. סרטי בנות: זה כיף, יש בגדים יפים ןבחורים חתיכים, לסיפורים יש מוסר השכל חינוכי סטייל, תהיי את עצמך, או משהו (לא שזה קשה כשאת ריס וויטרספון, אבל בכל זאת...) והמוזיקה משובחת.
2. מוזיקת פופ- לא בריט פופ, לא מוזיקת פופ איכותית ואדג'ית שכל מני מבקרים כחושים עם תספורות גרועות אוהבים, פופ ממש
3. מגזיני נשים- כן, כולכם קוראים אותם בתור לרופאת שיניים, זה מעניין וחינוכי, אם לא הייתי קוראת את מגזין הרכילות OK כשהתגוררתי בלונדון, בחיים לא הייתי יודעת שכדאי לקנות איפור במאק, וזוהי רק דוגמה קטנה.
4. עמבה- זה טעים, זה צהוב זוהר וזה עשוי ממנגו, מה יש לא לאהוב, אני לא מבינה את מי שאוכל את הסביח בלי העמבה, זה מעליב את הסביח ופוגם במרקם הטעמים העדין של המנה, ולעניין הריח, אף פעם לא הבנתי מה הבעיה, זה כמו בושם, אם יש בושם בניחוח וניל, אני לא רואה שום בעיה בריח גוף בניחוח עמבה
5. לא להורד שערות ברגליים ובמקומות נוספים בחורף- "זה נורא מגעיל, אני מורידה בשביל עצמי" יאללה יאללה ....
ועכשיו לשני דברים שאני מודה שאני לא אוהבת בפרהסיה, בניגוד לנורמה המקובלת: אני לא אוהבת את שני יוצרי הקולנוע אלמודובר ופון טרייר. את הסרטים של אלמודובר אני לא אוהבת בגלל הצבעים, המוזיקה, העריכה, הסאונד, הבימוי, התסריט, הקאסט והשפה הספרדית, כנ"ל גם אצל פונטרייר (חוץ מזה שאין ספרדית) לא אוהבת, מה תעשו לי? ועכשין חישבו מה אתם אוהבים באמת, תראו שתודו לי בסוף
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה